פירוש על שמואל א 20:41

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפול לאפיו ארצה וישתחו שלוש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל. יובן בס"ד לרמוז הנ"ער גי' ש"ך רמז לש"ך ניצוצים בא ר"ל שנתקנו ונמשכו מן הסיגים הדבוקים בהם ואז ודוד קם מאצל הנגב אותיות הגנב שאין עוד אחיזה לקליפה לגנוב עוד יניקה מבחי' דוד וזהו ודוד קם מאצל הגנב. או יובן בס"ד ודוד קם ר"ל שנעשה לו עילוי וקימה מאצל הנגב רמז לחכמים כי החכמה תתיחס לדרום כמ"ש הרוצה להחכים ידרים ועל כן צריך להיזהר ולקיים ולעשות הדברים המסוגלים להצלחת דוד הע"ה שהוא הגואל המשיח שיבא במהרה בימינו אכי"ר וה"א שיזהרו במדת הענוה כי ידוע מ"ש חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח וזהו ויפול על אפיו ארצה רמז למדת הענוה שיחשוב האדם את עצמו כארץ לדוש ועוד שיזהרו בתפלות שחרית מנחה וערבית שיהיו בכוונה גדולה כרי להוציא בזה נפשות וניצוצי קדושה העשוקות וזהו וישתחו שלוש פעמים וגם צריכים ליזהר במדת האהבה והאחדות וזהו וישקו איש את רעהו שההשקה מורה על אהבה ואחרות וכמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל ע"פ ישקני מנשיקות פיהו שהנושק ומחבק רצונו להודיע בזה שהוא נפשו כנפשו וגופו כגופו ע"ש וזהו וישקו איש את רעהו וגם צריך להרבות בבכיה בתפלתם במ"ש בבני יבואו ובתחנונים אובילם וכמ"ש רז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה לא ננעלו ויתנהגו בכל מדות טובות עד דוד הגדיל ר"ל עד שיהיה גדולה ועליה לדוד שיהיה עת רצון מלמעלה להביא הגואל במהרה בימינו ולגאולנו גאולת עולם אכי"ר:

ודוד קם אצל הנגב. פי' אף שנחשב לדוד הגלות כאלו גרשוהו מהסתפח בנחלת ה' אעפ"כ לא עזב תורתו בדרך וז"ש ודוד קם אצל הנגב דהרוצה להחכים ידרים וק"ל:

וישתחוו שלשה פעמים עד שלשה דורות שלא הגיעו להם רעה דהיינו שאול ויהונתן ומפיבוש' אך האחרים נתלו ולכך הגדיל דוד לבכות שראה זאת וכשהבחין יהונתן זאת אמר ה' יהיה בין זרעי ובין זרעך כי רמזו לעיל שיחלק מלכותו אחר ג' דורות וכמו שכתוב ושלשת וכו' ולכן אמר ה' שהוא מדה"ר יגן עליהם ברחמיו המרובים ועלינו אמן: